Hedva Harechavi

חדוה הרכבי / כמו אז, כשהיה חשש לסדק דק

Ainsi ce fut, lorsqu’on suspecta une mince fêlure

​

כמו אז, כשהיה חשש לסדק דק

והזכרון היה תהו ובהו 

ורוח געגועים היתה נושבת 

בחזקה 

על הזכרון 

 

וגעגועים חלחלו אלו לאלו 

וגעגועים נקשרו אלו באלו 

וגעגועים הצטלבו אלו ואלו 

וגעגועים נקרעו אלו מאלו 

וגעגועים בכו אלו על אלו 

וגעגועים אחזו אלו את אלו 

וגעגועים הפכו אלו לאלו 

וגעגועים נחרבו אלו כמו אלו 

וגעגועים יצאו מדעתם כדגמת 

געגועים שלא היו כדגמתם 

 

וכל הגעגועים נהפכו להם, פתאם 

למין גוש נוצץ כזה, כמו 

כלב מנפץ 

בגן צעצועים פרטי 

שלך 

 

Ainsi ce fut, lorsqu’on suspecta une mince fêlure,

et la mémoire n’était que chaos

et un vent de nostalgie soufflait

méchamment

sur le souvenir

 

et les nostalgies s’écoulaient les unes dans les autres

et les nostalgies se raccordaient les unes aux autres

et les nostalgies étaient arrachées les unes aux autres

et les nostalgies pleuraient les unes sur les autres

et les nostalgies devenaient l’une l’autre

et les nostalgies étaient détruites comme les unes et les autres

et les nostalgies perdaient la tête comme

des nostalgies dont les ressemblances n’avaient jamais été là

 

et les nostalgies se transformèrent soudain en une sorte de bloc brisé, comme

un chien fracassé

dans ton jardin de jouets privé

à toi

 

 

 

 

Présences à Frontenay 2016, L'Oubli

Source : Ani rotsa rak lehagid lakh, Sifriat Poalim, 1985, traduction de Sabine Huynh.